ישנם חוקים שמקבילים כמות מסוימת של ילדים ומי שעובר עליהם מקבל כנסות ופגיעה בזכויות היום יומיות של המשפחה.
לעומת הודו, יפן היא מדינה מאוד מפותחת ונושא העבודה חשוב ביותר לפני הכל. אסור לעובדים לאחר אפילו דקה לעבודה, והמאחר חייב לכתוב התנצלות בכתב לבוס ובמידה הוא מאחר שוב בתקופה מסוימת , מוצא את עצמו מפוטר.
ישנה חשיבות רבה להגיע לעבודה בזמן ולא בכל מקום יש רכבות, לכן יש חברת הסעות אשר לוקחת חלק מהעובדים לעבודה ובחזרה.
הסעות לעבודה הוא נושא חשוב ביותר במדינה כמו יפן. היפנים בעלי משמעת גבוה ביותר ואיחור לעבודה לא יעלה על הדעת של המעסיקים.
חברת הסעות ביפן שולחת כלי רכב תמיד בזמן, אין דבר כזה איחורים. לא מתקבל תירוץ בעבודה כי חברת הסעות לא הגיעה בזמן. גם העובדים אשר עובדים בתחום הסעות חייבים להגיע בזמן, על הדקה למקום העבודה אחרת הם יוצרים שרשרת של איחורים במקומות עבודה נוספים.
הכל עובד כמו מחשב אחד גדול ומרכזי אשר מנהל את כל העניינים של המדינה.
לעומתה בהודו, נושא הסעות הוא שנוי במחלוקת. נראה שהמדינה עובדת הרבה יותר לאט. אין כללים ברורים וחוקים. אנשים שהיו בהודו מספרים שאוטובוסים לפעמים יכולים לאחר כמה שעות ואין חברת הסעות אחת אשר אחראית על כל נושא התחבורה בכל המדינה.
כאשר חושבים לטוס לחו"ל, צריך לחשוב פעמים רבות לאן טסים כי בתרבויות שונות הדברים מתנהלים בדרך שונה ממה שאנחנו מכירים.
למשל:
כאשר הגיעה קבוצה של יפנים לכותל המערבי, הם נגשו למדריכה ישראלית אשר דוברת את השפה היפנית ושאלו – " מתי צריך להגיע מחר בבוקר למפגש הקבוצתי".
לאחר שקיבלו תשובה בין שעה שמונה לשמונה וחצי, היפנים היו בהלם מוחלט. הם לא הבינו את תשובתה של מדריכת הטיולים והסיבה לכך:
ביפן יש שעה מדויקת לכל דבר, ואין דבר כזה שאומרים להגיע בין זמן לזמן. מבחינתם היה כי המדריכה צריכה להגיד שעה ודקה מדויקת על מנת להזמין אוטובוס בחברת הסעות.
כי הם רגלים שבמדינה שלהם, על מנת להזמין שירותים של חברת הסעות צריך להגיד לסדרן, זמן מאוד מדויק על מנת להזמין את השרות.
